I will quote the words of the Posek Hador 150 yrs ago in sefer מגן גבורים, better known as The ‘שואל ומשיב’ , after answering and explaining the position of the above מגן אברהם he adds :
ז”ל בא”ד: וגם גוף הדבר לחוש בפיאה נכרית משום מראית העין לפע”ד – ברבים שנהגו כן – לא שייך מראית עין דלא חשידי וכו’ וכש”כ בזה שכל הנשים נהגו כן האיך אפשר דכלהו יעברו על דת משה ויהודית … וע”כ ישפטו הכל שהוא פאה נכרית.
“The entire issue of Maris Eyin does not pertain where many do wear pe’ah nuchris… Especially where all don a פאה נכרית …then all will automatically claim “she’s surely wearing a wig”. Hence, there is no concern of any מראית עין in that case. ”
The Mishnah Brurah ch 71 quotes the above as well, leHalacha.
The above concludes:
וע”כ יפה כתוב המג”א ” שאין דברי באר שבע מחוורין”, ומ”מ זה ודאי אם אין מנהג המקום כן שילכו הנשים בפאה נכרית ודאי יש לאסור, משום מראית עין, כמ”ש זקנינו (דהבא”ש) מהר”י ז”ל, ואולי הוא ג”כ בכלל דת יהודית, ובפרט לקשור בשערן… דודאי איכא איסור – היכא דאין המנהג כן, וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא וכל כוונתם היה לדמות להעכו”ם, וע”כ ליבנו ליבתה רוח טהרה לעורר מדנים ע”ז וכו’ עכ”ל המגן גבורים, הובאו המשנ”ב.
Similar to the above wrote his ‘colleague’ Hagaon Rav Shlomo Kluger ZTL; differentiating between the Magen Avrohom’s times and his, as the following.
:ז”ל בתשובה שנות חיים סי שט”ז
עיי מג”א מה שהשיג על הבאר שבע ודעתו להתיר, והנה לדינא נראה לי – בזמן הזה אף המגן אברהם מודה דאסור ובפרט במדינות רוסיה – דהגזירא הוי שם שילכו הנשים בשערות שלהם, ודאי דאסור, דהרי עיקר האיסור שלא תצא אישה בשערה מכח שיבא לידי הרהור דברים בה, ולידי פריצות , וא”כ המג”א מיירי בזמנו ובפרט בזמן הש”ס שהיו רובן הנשים כשרות ולא הוי דרכן לילך בגלוי שיער שלהם – לכך מותר בפאה נכרית, שלא יבואו לידי הרהור – דמידע ידעו דאין השיערות שלהם, אבל בעוונות הזמן בזמן הזה הרבה פרוצות שהולכין בכוונה בשיער שלהם א”כ אף ההולכת בפאה נכרית מה מהני זה – הרי הרואה לא ידע ויסבור דשלה הוא – ובפרט במדינות רוסיא דהגזרה שם כן והרבה הולכין כן מכח הגזירה, א”כ בודאי הרואה יאמר שגם זו כאחת מהם וסוף סוף יבא לידי פריצות והרהור…
והנה בדרך זה יש לדחות נמי מה שהביאו ראיה ממסכת נזיר דף כ”ח ע”ב…. במה דקאמר שם לר”מ דאפשר בפאה נכרית וכו’ והוא די”ל דמדרבנן שם מוכח להיפוך דמה דקאמר שם דלרבנן אגב דאית ביה זוהמא מאיס ליה, אין הכוונה דמכח זה יהיה נחשב דברים שבינו לבינה, שיהיה יכול להפר, זה ודאי אינו, דבשביל קפידא כזו לא נחשב דברים שבינו לבינה,…
רק הכוונה – דהרואה אותה לא ידמה בנפשו דהוי פאה נכרית – כי יאמר דודאי אינו פאה נכרית, דפאה נכרית לא היה הבעל מניחה כיון דמאיס ליה, וא”כ ידמה הרואה שהוא שלה, ואיכא הרהורה ופריצות ובזה יהיה פלוגתא דר”מ ורבנן, דר”מ מתיר פאה נכרית ורבנן אסרי וקיי”ל כרבנן.
As we can see, his Issur is mainly based on the fact that the concept of going with Pe’ah Nuchris was not accepted and spread out, as clearly indicated that ‘Maris Eyin’ is not that it ‘looks like hair’, rather, it’s just that the ones seeing are not aware of her donning a Pe’ah Nuchris and will therefore assume it as ones own hair, as was the case in his times that many did indeed go with own uncovered hair.
As we clearly see from his words:
“א”כ אף ההולכת בפאה נכרית מה מהני זה – הרי הרואה לא ידע ויסבור דשלה הוא”
“רק הכוונה – דהרואה אותה לא ידמה בנפשו דהוי פאה נכרית- כי יאמר דודאי אינו פאה נכרית”
The same differentiation we find in the words of the Pri Megadim in Ch 7.
– to be cont .