Daas,
ואין מקרא יוצא מדי פשוטו”
Can’t we just leave it at that?”
Well, if we leave it at that – it will be going ‘’לכתחילה אריבער 🙂
(ask Chabad what that means)
In any case, not always doi we apply the Klal of ואין מקרא יוצא מדי פשוטו .
There is a known rule of ר’ סעדיה גאון in ספר אמונות ודעות
I will quote the highlights:
ספר אמונות ודעות, מאמר שביעי :א
ואומר תחלה, כי מן הידוע באמתות הדברים שכל דבר שנמצא במקרא הרי הוא כפשוטו, זולתי מה שאי אפשר לפרשו כפשוטו מחמת אחת מארבע סיבות:
…..או מפני שהחוש דוחה אותו, כעין אמרו
….או שהשכל דוחה אותו, כאומרו
….או שיש מקרא מפורש הסותרו, צריך לבאר את שאינו מפורש, כגון אמרו
….וכן כל מה שנאמר לנו במסורת שיש בו תנאי נפרשהו פירוש המתאים למסורת האמיתית.
The Tanya does bring Psukim and other Chazal to back up his statement …so we need to see how it may fit into the above.