According to Kav HaYashar anything associated with an aveira or issur should not be stared at and causes a negative effect. Therefore one should not gaze at a non-kosher animal etc. The question is if hanging the lights is a part of the religious celebration. If that is the case I imagine they have impurity to them and it would be best not to stare at them. If one happens to see them then according to Kav HaYashar it is possible to reverse the effect by concentrating on the fact that it is a mitzvah not to transgress the aveira. I.E. one can think to himself Hashem has commanded me not hang up Kratsmach lights and then he is visually experiencing a mitzvah instead of an aveira. See Kav HaYashar Perek Beis
דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר בִּתְהִלִּים (קיט, לז): “הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּנִי”. צָרִיךְ אָדָם לָדַעַת, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים הֵם תְּלוּיִין בִּרְאִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר תֵּכֶף בְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ, אִם מִסְתַּכֵּל בִּרְאִיָּה אֶל הַבָּתִּים, יְכַוֵּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן מִצְוַת מְזוּזָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, מִצְוַת מַעֲקֶה לְגַג הַבַּיִת, כְּדִכְתִיב (דְּבָרִים כב, ח): “וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ”. וְאִם יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וּפָגַע בִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הָרְאוּיִין לְקָרְבָּן, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. וְאִם פָּגַע בִּבְהֵמוֹת וּבְחַיּוֹת טְמֵאוֹת, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ אִסּוּר אֲכִילָתָן. וְכֵן אִם פָּגַע אֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ אִסּוּר חַתְנוּת. וְכָל אִישׁ וָאִישׁ, כָּל אֶחָד, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב לְפִי יְדִיעָתוֹ וּלְפִי לִמּוּדוֹ. וְהוּא עִנְיָן גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהוּא מַכְנִיס הָעֵינַיִם בִּקְדֻשָּׁה בִּגְוָנִין דְּעֵינָיו.
וְזֶה לְעֻמַּת זֶה. כְּמוֹ שֶׁהַמִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה, הוּא עוֹשֶׂה מַלְבּוּשׁ לִרְאִיּוֹת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה, כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא לְהֵפֶךְ — כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם מַמְצִיא לִרְאוֹת בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וּבְנָשִׁים זָרִים, אָז מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְטֻמְאָה גְּדוֹלָה. וּרְאָיָה גְּדוֹלָה שֶׁהָרְאִיָּה הוּא פּוֹגֵם וּמַפְגִּים, מֵעוֹף אֶחָד הַנִּקְרָא “בַּת הַיַּעֲנָה”, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהַבֵּיצִים מֻנָּחִים לְפָנֶיהָ וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן, בִּרְאִיָּתָהּ — מְנַקֶּבֶת הַבֵּיצָה, וְיוֹצֵא מִכָּל בֵּיצָה אֶפְרוֹחַ אֶחָד. וְעוֹד אוֹכִיחַ לְקַמָּן בַּפְּרָקִים חִדּוּשִׁים מִזֶּה.