From the Tanya חלק א פרק ב:
וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב1: “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים”, וְ”אַתָּה נָפַחְתָּ בִּי”2, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר3: מַאן דִּנְפַח מִתּוֹכֵהּ נְפַח, פֵּרוּשׁ, מִתּוֹכִיּוּתוֹ וּמִפְּנִימִיּוּתוֹ, שֶׁתּוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבָּאָדָם מוֹצִיא בִּנְפִיחָתוֹ בְּכֹחַ. כָּךְ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה, כְּדִכְתִיב: “בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל”4, “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם”5. פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהַבֵּן נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב, כָּךְ כִּבְיָכוֹל נִשְׁמַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁכָה מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּאִיהוּ חַכִּים וְלָא בְּחָכְמָה יְדִיעָא6, אֶלָּא הוּא וְחָכְמָתוֹ אֶחָד וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ”ם7,
הגהה: וְהוֹדוּ לוֹ חַכְמֵי הַקַּבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפַרְדֵּס מֵהָרַמַ”ק. וְגַם לְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ”י זַ”ל יַצִּיבָא מִלְּתָא בְּסוֹד הִתְלַבְּשׁוּת אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים בְּכֵלִים דְּחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דַּאֲצִילוּת; אַךְ לֹא לְמַעְלָה מֵהָאֲצִילוּת. וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מְרוֹמָם וּמִתְנַשֵּׂא רוֹמְמוֹת אֵין קֵץ לְמַעְלָה מַעְלָה מִמַּהוּת וּבְחִינַת חַבַּ”ד עַד שֶׁמַּהוּת וּבְחִינַת חַבַּ”ד נֶחֱשֶׁבֶת כַּעֲשִׂיָּה גּוּפְנִיִּית אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב8: “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ”.
שֶׁהוּא הַמַּדָּע וְהוּא הַיּוֹדֵעַ כו’, וְדָבָר זֶה אֵין בִּיכֹלֶת הָאָדָם לַהֲבִינוֹ עַל בֻּרְיוֹ כו’, כְּדִכְתִיב9: “הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא”, וּכְתִיב10: “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם” וגו’.
וְאַף שֶׁיֵּשׁ רִבְבוֹת מִינֵי חִלּוּקֵי מַדְרֵגוֹת בַּנְּשָׁמוֹת, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ לְאֵין קֵץ, כְּמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת נִשְׁמוֹת הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם עַל נִשְׁמוֹת דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה דְּעִקְּבֵי מְשִׁיחָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲקֵבִים מַמָּשׁ לְגַבֵּי הַמֹּחַ וְהָרֹאשׁ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחַ לְגַבֵּי נִשְׁמוֹת הֶהָמוֹן וְעַמֵּי הָאָרֶץ, וְכֵן נְפָשׁוֹת לְגַבֵּי נְפָשׁוֹת, כִּי כָּל נֶפֶשׁ כְּלוּלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה. מִכָּל מָקוֹם שֹׁרֶשׁ כָּל הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה כֻּלָּם, מֵרֹאשׁ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין הַמְּלֻבָּשׁ בְּגוּף עַמֵּי הָאָרֶץ וְקַל שֶׁבְּקַלִּים, נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁהִיא חָכְמָה עִלָּאָה כִּבְיָכוֹל, כִּמְשַׁל הַבֵּן הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב, שֶׁאֲפִלּוּ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו נִתְהַוּוּ מִטִּפָּה זוֹ מַמָּשׁ, עַל יְדֵי שְׁהִיָּתָהּ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּבֶטֶן הָאֵם, וְיָרְדָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהִתְהַוּוֹת מִמֶּנָּה צִפָּרְנַיִם. וְעִם כָּל זֶה עוֹדֶנָּה קְשׁוּרָה וּמְיֻחֶדֶת בְּיִחוּד נִפְלָא וְעָצוּם בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיְתָה טִפַּת מֹחַ הָאָב. וְגַם עַכְשָׁיו בַּבֵּן, יְנִיקַת הַצִּפָּרְנַיִם וְחַיּוּתָם נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא [נִדָּה שָׁם11]: לֹבֶן שֶׁמִּמֶּנּוּ גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְצִפָּרְנַיִם.
[וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר הַחַשְׁמַל בְּסוֹד לְבוּשִׁים שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, שֶׁהָיוּ צִפָּרְנַיִם מִבְּחִינַת מֹחַ תְּבוּנָה].
וְכָכָה מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל בְּשֹׁרֶשׁ כָּל הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, בִּירִידָתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַל יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדִכְתִיב12: “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ”, נִתְהַוּוּ מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ וּפְחוּתֵי הָעֵרֶךְ; וְעִם כָּל זֶה עוֹדֶינָה קְשׁוּרוֹת וּמְיוּחָדוֹת בְּיִחוּד נִפְלָא וְעָצוּם בְּמַהוּתָן וְעַצְמוּתָן הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִיא הַמְשָׁכַת חָכְמָה עִלָּאָה, כִּי יְנִיקַת וְחַיּוּת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ הוּא מִנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים רָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּדוֹרָם.
וּבָזֶה יוּבָן מַאֲמַר רַזַ”ל13 עַל פָּסוּק14 “וּלְדָבְקָה בּוֹ”, שֶׁכָּל הַדָּבֵק בְּתַלְמִיד חָכָם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נִדְבַּק בַּשְּׁכִינָה מַמָּשׁ. כִּי עַל יְדֵי דְּבִיקָה בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, קְשׁוּרוֹת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ וּמְיוּחָדוֹת בְּמַהוּתָן הָרִאשׁוֹן וְשָׁרְשָׁם שֶׁבְּחָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ וְחָכְמָתוֹ אֶחָד וְהוּא הַמַּדָּע כו’. [וְהַפּוֹשְׁעִים וּמוֹרְדִים בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, יְנִיקַת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהֶם מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם שֶׁל נֶפֶשׁ רוּחַ וְנִשְׁמַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים]:
וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר15 וּבְזֹהַר חָדָשׁ16 שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי שֶׁיְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ דַּוְקָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ כו’, הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךָ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁאֵין לָהּ לְבוּשׁ מִנֶּפֶשׁ דְּעַצְמוּת אָבִיו וְאִמּוֹ. וְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, הַכֹּל עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ כו’, וַאֲפִלּוּ הַשֶּׁפַע שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, הַכֹּל עַל יְדֵי לְבוּשׁ זֶה. וְאִם יְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, יַמְשִׁיךְ לְבוּשׁ קָדוֹשׁ לְנִשְׁמַת בְּנוֹ. וַאֲפִלּוּ הִיא נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, צְרִיכָה לְקִדּוּשׁ אָבִיו כו’. אֲבָל הַנְּשָׁמָה עַצְמָהּ, הִנֵּה לִפְעָמִים נִשְׁמַת אָדָם גָּבוֹהַּ לְאֵין קֵץ בָּא לִהְיוֹת בְּנוֹ שֶׁל אָדָם נִבְזֶה וְשָׁפֵל כו’, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ”י זַ”ל כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה פָּרָשַׁת וַיֵּרָא וּבְטַעֲמֵי מִצְווֹת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִית.
מראי מקומות