we already discussed ramban elsewhere. learn perek hachelek, hilchos melochim then the ramban and come back , anyway like i said the abarbenal, rashi, rambam (in igeres techiyas hamasim) clearly say moshiach can be from the dead. btw the rambam in igeres tamon says nevuah will return before the year 5000, i forgot exactly the year.
its not kefirah to say like one opinion,
about rav chaim zimmerman (nephew of Rabbi Baruch Ber Lebowitz)
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו הייתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות “עפו” במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר’ חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה – תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש”ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר’ חיים נרעש[2].
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת… ר’ חיים יצא מכליו[3].
כאשר יצא לאור ספרו “אגן הסהר”, הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר[4]. ר’ חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו[3]. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון – שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות – נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו[2].
לאחר אותו דיון, ניגש אליו הרב יואל כהן (שצפה בהשתאות בשיחה, מבלי להבין את פשר הדברים), ושאלו מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר’ חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין… אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים – בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעיתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד[3].
באותה הזדמנות אמר הגאון לר’ יואל: “עיינתי 12 שעות בלקוטי שיחות כרך ד’ (שיצא לאור באותה תקופה) ולא מצאתי משהו אחד שאינו מתאים עם ירושלמי או בבלי”[2]…
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר’ חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: “הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!”.
בספריית אגו”ח שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: “לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר”ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט”א האדמו”ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן”.
the above mentioned sefer with the hakdasha is printed and available in the sefer חד בדרא.
you can say its forged or he didnt mean it, you can also say that anything any gadol said or wrote he didn’t mean. so i guess whoever is the one who really decides what the gadol meant and didnt mean is the real gadol.
in my world, a gadol dosent lie, do chanifa, (those groups are not able to be mikabel pnai shchinah)