Reply To: The Nonsense of “Bein Hazmanim”

I am an apikores. That is, in the same sense that the Steipler, Rav Shach, Reb Chatzkel Abramsky, and ybl”ch Rav Don Segal, are apikorsim. The following is a transcript of a shmuess by Rav Segal on the topic. Bear in mind that they were dealing with a generation in which the average yeshiva guy understood that being a talmid chochom means knowing a little more than eight blatt in eight masechtos, and could recite the ל״ט מלאכות and even the עשרת הדברות (😱) from memory:

אמר לי מרן הקהלות יעקב, ואני מצטט כמעט מילה במילה: “אצלי הדבר זה נורא, כי זה כאילו הוציאו את הלב של הזמן, ואם היו לומדים מאחרי פסח עד היום הקדוש ועד בכלל ברציפות, זה היה גיוואעלדיק, ואם הוציאו את השבועות הללו באמצע, זה כמו להוציא את הלב של הזמן כולו’. עוד הוסיף ואמר לי: ‘ואל תחשוב שה’בין הזמנים’ הזה באב נעשה לשם שמים, זה נעשה בגלל שבחורים החסידיים שהיו בישיבות, התחילו לנסוע באלול לאדמו”רים שלהם לשהות במחיצתם לקראת ירח המועדים, ואז הידלדלו לא מעט בכמות בני הישיבות, והמצב בישיבות מבחינה כספית, להחזיק המטבח וכו’, היה קשה מנשוא, והחליטו שאם בין כך ובין כך נוסעים הרבה בחורים, אז יעשו זאת לימי בין הזמנים, אך התחרטו ואמרו – איך יתכן שחודש אלול שבהם נצרכים כולם להתכונן כראוי לימי הרת עולם וירח המועדים, ייהפכו אותם לימי בין הזמנים?! ואז החליטו שלא שייך להפוך ימים אלו לימי בין הזמנים. אבל שאלו: מה יעשו עם המטבח שהוא מידלדל וקשה להחזיקו למעט בחורים?! ואז החליטו שיקדימו את הג’ שבועות מאחרי תשעה באב עד לר”ח אלול לעשות אותם לימי בין הזמנים, במקום חודש אלול, וכך יחסכו מהעול הכספי שהכביד לאחזקת הישיבות. והוסיף עוד פרט: אולי רצו שראשי הישיבות ינוחו מעט… וכך התחיל הבין הזמנים שלא לשם שמים”.

“ושאלתיו: ‘אז מה לעשות, לשנות זאת?’ ענה לי מרן הקה”י זצוק”ל שאלך למרן הגראמ”מ שך זצוק”ל ואבקש ממנו שיבטלו את הבין הזמנים המדובר. עשיתי כמצוותו והלכתי למו”ר מרן הגרא”מ שך והצגתי לו את הדברים, ומרן ענה לי: אני לא יכול לבטל זאת רק בישיבת פוניבז’, זה לא יילך, צריכים שכל הישיבות יצטרפו לכך, וביקש ממני שאלך למרן הגר”י אברמסקי זצוק”ל שיעביר החלטה של כינוס ועד הישיבות, ונשב ונחליט על כך. הוא היה בדיוק בישיבת סלבודקה, והלכתי אליו, והוא היה נראה אז חלוש שכמעט לא הכרתיו, ואמרתי לו כל הדברים, ואמר לי באידיש: ‘אתה צודק, אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה, תבקש ממרן הקה”י זצוק”ל שיתפלל עלי’. חזרתי למרן הקה”י וסיפרתי לו את כל מה שאירע”.

“כשעמדתי בפתח לצאת, אמר לי מרן הקה”י זצוק”ל, ואני אומר את הדברים רק לתועלת: ‘שלא תהיה לך חלישות הדעת שזה לא יצא אל הפועל, אתה עשית לשם שמים אז יהיה לך שכר, ואפילו שלא יצא, בשמים תקבל על כך שכר’. וכך הסתיים המעשה”.