Yekke, you can find his statement here .
Rav Kook wrote:
“אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה… להיטיב לעמים כולם… תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל (מכשירה את ישראל לרוחו של מלך המשיח). בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (כלפי הגויים), הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת (אוחזת) בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהווה ובייחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת. אבל עלינו לדעת כי נקודת החיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון…” (מידות ראי”ה אהבה סעיף ה’):
“…העיקר כדעת המאירי שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו הם כבר נחשבים לגרים תושבים ….” (אגרות הראי”ה פט).
This was also the view of Rav Shimshon Raphael Hirsch (The Collected Writings p. 225), Rav Yaakov Emden (on Pirkei Avot 4:13), Rav David Tzvi Hoffman (Fundamentals of Judaism ed. by Rav Jacob Breuer p. 182), Maharatz Chayes, and Rav Aharon Soloveitchik (Logic of the Heart, Logic of the Mind pp. 139 and 151. According to RAS the obligation of kiddush Hashem applies because there is a “deeper ethical responsibility” (קדש עצמך במותר לך). This follows from the fact that we do many things even though the other nations do not like them.