Reply To: When the Jews of Constantinople saved hundreds of Armenians fom certain death

I think ujm was referring to violent attacks from (aggressive) Armenians upon Jews prior to the genocide. But saying lives is a must.
It shoumd also be noted that Jews, jut another minority, feared they would get the same treatment as Armenians from the Turks uf they protested to much…

In the words of writers, even by unfair critic Mr. Kieser, p.302:

That Jews would face fate of Armenians as many feared …

Or this:
The Jewish World, (Messrs. Philip Johns & Company, 1898), p. 156:

The Zionist Movement
West End Meeting …
Mr. O. J. Simon… regarded the Ottonan Government as a dangerous power. For notwithstanding that he had treated the Jews comparatively well, it had but few Jews and they would be massacred like the Armenians and the Greeks…

Debate At North London
… he differentiated between Zionism and the religious idea…
But if the Sultan did sell Palestine to the Jews, those who went there would suffer the same fate as the Armenians.

Yet, here is more on:
<emp>Jews helping Armenian victims</emp>
___

Palestine Daily Mail (Doar Hayom). January 3, 1922. Page 1. [Free translation]:

Mr. Klorisky, the wise and sharp one in our local politicians, did well to raise a great voice for the benefit of our brethren who are beyond the Euphrates; And beautiful was his proposal to the High Commissioner to open the gates of our charitable country to some of the refugees …

But there remain other great friends of the Armenians in England itself, and in America in particular, and among these friends we are glad to name, in particular, Dr. Weitzmann in London, and H. Stephen Wise and Morgenthau in Washington.

From clear sources we know that these three Jews, not only did help the Armenians with advice and money, but thanks to them the governments continued to be interested in the future of Armenia and since – Dr. Weizmann is involved, he will cerainly do much for the Armenian question.

דאר היום 3 ינואר 1922. גיליון ס”ח No.68
ארמניה לא מתה

ויפה עשה ה’ קלוריסקי, זה הנבון והחריף שבמדינאינו המקומיים, להרים קול גדול לטובתם של אחינו אשר מעבר לפרת ; ויפה היתה הצעתו לנציב העליון לפתוח בפני קצת מהפליטים את שערי ארצנו הנדבנית…

אך נשארו עוד ידידים גדולים לארמנים באנגליה עצמה, ובאמריקה ביחוד, ובין הידידים האלה שמחים אנו למנות, ביחוד, את ד”ר וייצמן בלונדון, ואת ה”ה סטיפן וייז ומורגנטוי בושינגתון.

ממקורות ברורים יודעים אנחנו, כי שלשת יהודים אלה, לא בלבד שעזר עזרו לארמנים בעצות ובכסף, אלא שהודות להם התמידו הממשלות להתענין בעתידה של ארמניה ובהיות – ד”ר ויצמן בקן, עשה יעשה בטח הרבה גם לשאלה הארמנית.