וכבר היה האדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל אדם, (בראשית ג’) “בזעת אפיך תאכל לחם”, אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו. על כן אמר בספרי, יכול אפילו יושב ובטל, תלמוד לומר “בכל משלח ידך אשר תעשה”.
אבל לא שההשתדלות מועילה, אלא שההשתדלות מוכרחת וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתחול עליו, ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות ובהשתדלות, הוא מה שאמר דוד המלך ע”ה (תהלים פ”ה) “כי לא ממוצא וממערב וגו’ כי אלקים שופט”. ושלמה המלך אמר (משלי כ”ג) “אל תיגע להעשיר מבינתך חדל”… (מסילת ישרים פרק כא)
Menu