Joseph:
You want citations. Here you have them. And I do not have animosity towards yeshivos. I just wish they would do their job.
שכר והענשה בחינוך – הרב מאיר מונק – בני ברק תשמ”ה
ארחות אהרן – משנת החינוך – הרב אהרן מפינסק קרלין – ירושלים תשס”ח
זריעה ובנין בחינוך – הרב שלמה וולבה – ירושלים תשנ”ו
כבדהו וחנכהו – הרב אהרן פריעדמאן – ירושלים תשס”ב
לחנך בשמחה – הרב יצחק זילברשטיין – בני ברק תשע”ד
טיב החינוך – הרב גמליאל רבינוביץ – ירושלים תשע”ב
מסורת החינוך – הרב אלעזר מנחם מן שך – בני ברק תשס”ה
חנוך לנער – הרב יוסף מגיד – א”י תשע”ה
מלאכת ה’ על הלכות מלמדים – הרב ישראל יוסף ברונשטיין – ירושלים תשס”א
נתיבות שלום – אדמו”ר מסלונים – ירושלים תשנ”א
החינוך המיוחד בראי היהדות – הרב יואל שווארץ – ירושלים תשנ”ו
מעדני המלך – הרב עובדיה יוסף – א”י תשע”ו
לחנך – הרב אליהו שלום ברקוביץ – א”י תשע”ב
There are also quite a few seforim that are ליקוטים in which there are countless quotes from many of the Gedolei Yisroel of recent generations. This short list here is not a library collection that is simply copied and pasted here. It is a sampling of the seforim that I have used, mostly cover to cover, and have reached opinions based on the guidance of these holy resources. If you have some to share that “compete”, and brandish the whip as an essential part of chinuch, please share, and we can volley some educated dialogue. In any case, forms of chinuch that are not effective, regardless of what it says in any seforim, become problematic. Shlomo Hamelech gave perfect direction in telling us חנוך לנער על פי דרכו. This can mean many things. Without doubt, if a child is not amenable to accept the “chinuch” of the potch (or other form of discipline), then it is not chinuch for this child and should not be administered. What works is determned by how the child accepts it, not how the mechanech prefers to deliver it.