שולחן ערוך חושן משפט ס, קסג סע’ א
כופין בני העיר זה את זה (אפי’ מיעוט כופין את המרובין) (רבי ירוחם נל”א ח”ו) לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להם בית הכנסת ולקנות ספר תורה נביאים וכתובים כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הצבור:
הגה: וה”ה לכל צרכי העיר וע’ בא”ח סי’ נ”ה דין שכירות חזן לבני העיר גם סי’ נ”ג שם וכופין בני העיר זה את זה להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וליתן בתוך כיס של צדקה (מרדכי פ”ק דב”ב ותשובת מיימוני ספר קנין סי’ נ”ט) וע”ל סי’ ד’ וסי’ ז’ בני העיר שיש להם דין עם יחיד אם יכולים לדונו ואם נקראים מוחזקין דין שכירות למניין ע’ בא”ח סוף סי’ נ”ה ועל הוצאות שהוציאו לבער מסור כל הדרים בעיר חייבים ליתן לזה (הרא”ש בתשובה כלל ו’ סי’ כ”א כ”ז וכפול לקמן סי’ שפ”ח) כל צרכי ציבור שאינן יכולין להשוות עצמן יש להושיב כל בע”ב הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב ואם המיעוט ימאנו הרוב יכולין לכוף אותן אפילו בדיני עכו”ם ולהוציא ממון על זה והם צריכין לתת חלקם והמסרב מלומר דעתו ע”פ החרם בטילה דעתו ואזלי’ בתר רוב הנשארים האומרים דעתן (תשו’ מוהר”ם ספר קנין סי’ כ”ז והגמי”י פי”א דתפלה) וע’ בי”ד סי’ רנ”ו אימת חייב ליתן לכיס של צדקה:
Each voter (and someone who does not pay taxes has no right to vote) gives HIS opinion (not his rav’s opinion) L’SHEM SHEMAYIM ׂׂ(and not for some personal interest). Neither Rav Kook nor Rav Soloveichik would give advice on these matters. They would only set forth the alternatives and their ramifications. Rav Tzvi Yehuda would not even reveal for which party he voted and gave a beracha to any party that asked for it as he felt that each one had something to offer.