RSO,
It’s in Tikunei Zohar ס”ט.
Many Chassidishe Sforim understand it to be going on every person, and many understand it to be speaking about individual Tzaddikim. Reb Ahron HaGodol of Karlin mentions both aspects many times. I’ll quote here several times when Chassidishe Sforim understand it in a similar way Chassidus Chabad uses it:
כתיב וידבר משה את מועדי י”י כו’. אמר. כי לשון מועדי הוא התגלות. ודיבור הוא לשון הנהגה. וזהו וידבר משה. הנהיג והכניס את מועד”י י”י. התגלות אלקות. אל בני ישראל. ואתפשטותא דמשה הוא בכל דרא ודרא. כי כל צדיק בדורו הוא בחינת משה והם מכניסים התגלות אלקות בכל רגל ורגל אל בני ישראל:
– Bais Ahron (Karlin)
עוד נוכל לומר. שלח לך כו’ הלא זה מלא בכל הספרים אשר אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא והוא שורש של נשמות כל ישראל. והראיה כפי דאיתא שנולדו במצרים ששים רבוא בכרס אחד ומנו משה כי הוא כללות ששים רבוא ישראל. לכך א”ל הקב”ה שלח לך אנשים. היינו הנשמות הנבראים בזה העולם בכל עת מאז ועד עתה ועד שיהיה שלימות הגמור והם נתונים בתוך הגוף בזה העולם:
– Bais Ahron
דנודע כי אתפשטותא דמשה הוא בכל דרא עד ששים רבוא דרי ובכל צדיק וצדיק יש בחי׳ משה ניצוץ הקדוש מנשמת משה רבינו ע״ה שמסייעו לעובד עבודתו יתברך
– Meor Einayim ( Chernobyl)
So far, the astute reader would observe that all these sources and the above quoted Tanya would seem to point to multiple such figures in every generation, and indeed it does. However there is one single individual who stands above the rest, like Moshe Rabbeinu in his generation, and Mordechai HaTzaddik in his, and that is not to the exclusion of the other Tzaddikim in that generation.
To quote the Likkutei Halochos of Rav Nosson of Breslov:
וְאִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בַּצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁבַּדּוֹר.
He clearly develops this concept into a single person in a generation.
Now, you don’t have to believe or like any of this, but it’s clearly not exclusive to Lubavitch.
I can carry on in this vein for pages, but I’m not going to waste my time.