Home › Forums › Decaffeinated Coffee › The final word on Moshiach from the meisim (hopefully!) › Reply To: The final word on Moshiach from the meisim (hopefully!)
I received the below from the mechaber. I think it’s worth while sharing here….
In a future printing I will add to Kuntres Shmoi Shel Moshiach on page 21 footnote 16.
In this footnote I explain specifically that it is Poshut Pshat in the Gemara, and specifically it is Sheetas Rashi that the Talmidim are pointing a finger and stating their Rosh Yeshiva is “Moshiach” / “Fit to be Moshiach”. And not just merely stating their Roshai Yeshiva have the names and attributes of the Moshiach alone.
This is clearly seen from Rashi Dibur HaMaschil: Menachem. Says Rashi: Ben Chizkiya. Rashi could have said Menachem is a name and attribute Moshiach will have that he will bring comfort etc.
However once Rashi says Menachem: Ben Chizkiya – the son of Chizkiya. Clearly we see Sheetas Rashi is the Gemara is talking about a real person called Menachem who is the son of Chizkiya.
i.e. the Yesh Omrim Menachem Ben Chizkiya Shmoi, are stating that Moshiach is Menachem the son of Chzkiya whose story is stated in Medrash and Yerushalmi and quoted in Maharsha calling him Moshiach and Agadas Eliyahu that calls him Melech HaMoshiach, as quoted in my sefer.
Also a close reading of the Maharsha that states “names and attributes”. It can be seen that he is giving a deeper explanation of the Gemara and not coming to negate the Poshut Pshat of the fact they are pointing a finger and saying their Rav is Fit to be Moshiach.
This can be seen due to the fact that he brings different Posukim than the Gemara brought regarding Rebbi’s Shiloi, Yannai and Chanina, in order to teach his additional and deeper explanation about names and attributes.
As if he was coming to explain the simple meaning of the Gemara he would not have needed to bring different Posukim than the Gemara, to teach “names and Attributes”, if that indeed would have been his intention, in negating pointing a finger and stating my Rav is Fit to be Moshiach.
Also to buttress that when Chazal say “Shmoi Shel Moshiach” – the Name of Moshiach. The Poshut Pshat is pointing a finger and saying he is “Moshiach” / “Fit to be Moshiach” can also be seen from the Medrash and Yerushalmi regarding Dovid Shmai – his name is Dovid. All the Mefarshim state if Moshiach is from the maisim it is Dovid HaMelech himself. Ie even though Chazal use the Lashon “Shmoi shel Moshiach” the Mefarshei HaPshat state it means a real person and not merely names and attributes.
Also it is known that Reb Shachna the Rebbi and Father in law of the Rama and the Ohr HaChaim also point to the Sugia of “Shmoi Shel Moshiach” to hint they are “fit to be Moshiach” and not just “names and attributes” which I quote in my soon to be published Hebrew sefer:
הגהות שי למורה (להגאון בעל שואל ומשיב) על בית שמואל שמות גיטין אנשים אות ש’, כותב “ואני שמעתי שנמצא בקראקא ש”ס שהגיה הגאון מ’ שכנא ז”ל בפרק חלק בשמות של משיח שהגיה אני אומר שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו”. ועד”ז בס’ ברכת המים – סדר הגט למוהר”ר מיכל ר’ יוזפש (דפוס ירושלים תשמ”ג ע’ רמ”ה) כותב “וגם שמעתי דכשלמד הגאון הנזכר בהגדה דפ’ חלק שנחלקו שם בשמו של משיח וכל א’ מביא סמך מן המקרא אמר הגאון אילו הייתי שם הייתי אומר שכנו שמה שנאמר לשכנו תדרשו וגו'”. (ומזה נצאנו למדים, שלא רק שאפשר לומר על צדיק גדול שהוא משיח, אלא עוד זאת שאפשר לדרוש פסוק ולמצוא רמז על שמו של אותו צדיק שמרמז הוא משיח, אף אם הרמז לא נזכר בחז”ל, ואינו מן השמות שמנו חכמים למשיח. (ולהעיר ממה שמצינו שבנוסף להשמות וכינויים של משיח שנזכרו בגמרא יש עוד הרבה כינויים למשיח, כמו שנפרטו בס’ כרוב ממשח מערכת משיח, וראה גם בס’ קול דממה דקה (לוין) בתחילתו).
ובפי’ האור החיים הק’ על פרשת ראה טו, ז, כותב “משיח ה’ שמו חיים”. וידוע הסיפור עם המדפיס בשם “אשר” שהדפיס את האור החיים הק’ (דפוס שקלאוו תשמ”א) והשמיט את המילים האלו מהדפוס מפני שהאור החיים הק’ כיוון על עצמו, והראה לו הרה”צ ר’ פינחס מקוריץ איך שבפרשת נשא (ה, כח), בפי’ האור החיים הק’ “בין מאיש זה בין משאר” הדפיס “בין מאשר”. ואמר לו “ראה חותמך”. (ס’ דבר יום ביומו (קנולר) י’ אלול. צילום מהעמודים הנ”ל נדפסו בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד’, (ירושלים תשנ”ב), ע’ צב-צג). וראה גם עטורי חיים (על האור החיים הק’) ע’ תמט.