Moshe Rabbeinu criticizes 2 tribes for not wanting to fight for the Land

Very easy. By Moshe Rabbeinu we were fighting for the Jewish Eretz Yisroel.

Over here they’re fighting for the secular, anti-Torah, anti-Jewish, heretic Medinat so-called “Israel”, that was born in mamzeirus and is halacicly an illegitimate state.

I’m sure you knew all this already but you’re so knee-deep in Israeli idol-worship that you’re blinded by it.

@yechiell
With Moshe, G-d said fight that war.

With the Zionists (may they be quickly destroyed, amen), G-d said don’t fight that war and don’t have anything to do with evil people that do fight wars.

Bamidbar, chapter 32, verse 6:

Moshe replies to the Tribe of Gad and the Tribe of Reuven:
“Shall your brothers come to war while you remain here?”
__________________________________________

In Tanach, Sefer Shoftim, [the Book of Judges] chapter 5,
the Prophetess Deborah [Devorah HaNeviyah],
sings a Divinely-inspired song.

In chapter 5, verses 12 to 16, the Prophetess Deborah
publicly praises those Jews who fought against the enemies of Israel.

Then she publicly REBUKES those Jews who
did NOT join the fight against the enemies of Israel.

__________________________________________

Tanach, Nechemiah, chapter 4, verse 8:

“And I looked, and rose up, and said unto the nobles,
and to the rulers, and to the rest of the people:
‘Be not afraid of them!

Remember HaShem, who is great and awesome,
and FIGHT FOR YOUR BROTHERS, your sons
and your daughters, your wives and your houses!’”

__________________________________________

Babylonian Talmud, tractate Sanhedrin, page 72A:

“If you see someone coming to kill you,
then arise and kill him first.”

PERSONAL COMMENT:

In our time, Hamas and Hezbollah are coming to kill us.
For Jews to arise and kill them first is not merely permitted,
it is required by Torah Law.

__________________________________________

Shulchan Aruch, chelek Orach Chaim, Siman 329, Sif 6:

עכו”ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת
באו על עסק נפשות ואפי’ סתם יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת
ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת
הגה ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא [א”ז]:

(6) Regarding non-Jews who besiege Jewish cities:
If they come for money, we do not desecrate the Shabbat [to protect ourselves],
but if they came to kill or come with no presented reason,
we go out with weapons and desecrate the Shabbat.
In a city that is near the border, even if they just come for straw or hay,
we desecrate the Shabbat.

Rema: Even if they haven’t come but they want to come (Or Zarua).

__________________________________________

Rambam, Hilchot Shabbat, chapter 2, paragraph 23:

[The following rules apply] when gentiles lay siege to Jewish cities:

If their intent was financial gain, then Shabbat laws
should not be violated because of them,
nor are we allowed to wage war against them.

If a city is located near the border, however, we should march
against them with weapons and wage war against them,
even when they are [merely] demanding hay or straw.

In any location, if the gentiles’ intent was [to harm] Jewish lives,
or if they engaged in battle with a city or laid siege to it,
without stating a specific intention, we must wage war against them
and the Shabbat laws should be violated because of them.

It is a mitzvah for every member of the Jewish people
who can come [to their assistance] to go out and
help their brothers who are under siege and save them
from the gentiles [even on] Shabbat.
It is forbidden to delay until after Shabbat.

After they [the Jewish soldiers] saved their brothers,
they [the Jewish soldiers] may return home with
their weapons [even] on Shabbat, so that
a dangerous situation will not be created in the future.

______________________________________________________________

Once full-scale war broke out after the State of Israel
declared its existence on May 14, 1948 [CE]
Reb Shraga Feivel’s [Mendlowitz] thoughts
were never far from Eretz Yisrael.

A group of students saw him outside the Mesivta building one day,
talking excitedly with Rabbi Gedaliah Schorr and
gesticulating rapidly with the newspaper held in his hand.

“If I were your age,” he told the students,
“I would take a gun and go to Eretz Yisrael.”

SOURCE: Reb Shraga Feivel: the life and times of Rabbi Shraga Feivel Mendlowitz,
the architect of Torah in America (chapter 26, page 338) by Yonoson Rosenblum
for Artscroll / Mesorah, year 2001, based on Aharon Sorasky’s Shelucha DeRachmana,
ISBNs: 157819797X, 9781578197972, 1578197961, 9781578197965

______________________________________________________________

Rabbi Aryeh Kaplan [ZTL ZYA] said this in his HANDBOOK OF
JEWISH THOUGHT, volume II, chapter 3, paragraph 24, top of page 23:

“Experience has shown us that when Jews
are not ready to defend and die for their fellows,
an even greater number are killed in the end.”

______________________________________________________________

Rabbi Steven Pruzansky [an Orthodox Rabbi who made aliyah] said:

“The IDF [Israeli Army] soldier fulfills three mitzvot
that cannot be fulfilled by the soldier in any other army:

the settlement (Yishuv) of Eretz Yisrael,
preserving Jewish life (Pikuach Nefesh),
and Kiddush HaShem, the sanctification of G-d’s Name,
implicit in the Jewish people exercising sovereignty over our homeland.”

SOURCE: Ask the Rabbi, Part 22 by Rabbi Steven Pruzansky
2023 August 18 from www (dot) RabbiPruzansky (dot) com

yechiell:
By Moshe Rabbeinu, G-d explicitly instructed the Jews then to go up and conquer the land. The plan was that they would do so without any war, like when they blew the shofar around Jericho and the walls came down, etc. As well, his army consisted of only supremely righteous Jews, never mind that the high spiritual level of a typical Jew then is unimaginable to us today. As Chazal say, even a maidservant at the sea saw greater spiritual visions than did Yechezkel the prophet.

As opposed to today, Zionism is itself a gross rebellion against G-d (unlike Moshe Rabbeinu, of course) and the Zionist army is designed expressly to shmad Jews and is a den of all three of the inviolable sins, A”Z, giluy arayos and shifachas damim.

For starters. So, it’s not even a question.

Wow yechiel and Aaq posted the same shtus

Did you guys fight?

.doe> The Tribes of Gad and Reuben both fought in the battles to conquer the land and even stayed an extra 7 years,

Exactly, whether their original statement was clumsy and they planned to go fight or whether they accepted tochacha from Moshe, they joined the rest of AM Israel, while keeping their pastures. So, it is not late for those sitting out now to join tzahal and then return to their studies.

Those who start immediately arguing about different matzav are right of course, but you need first to accept Moshe’s argument of responsibility for your brothers whatever other issues are out there.

If you still believe that Agudath Israel of America,
and the Gedolim they represent, are not pro-Israel,
then please read this news article:

Yeshivah World News said this:

“Agudath Israel appreciates the administration’s longstanding
support for Israel, including supplying the Iron Dome
so Israel may defend itself – as Israel was forced
to do just last month when Iran directly launched
the largest military drone attack in history.”

SOURCE: article titled: “Agudath Israel Blasts
White House’s Unprecedented Decision to Cease
Supplying Certain Arms to Israel”
2024 May 9 by The Yeshiva World [News]

Yechiell said – Why does this forum allow anti-Zionists to spew forth their vile hatred?

Are you new to this site? What did you think would happen when you threw out a potentially provocative question? (Which happens to be incorrect, regardless of your position on Zionism itself.)

I have a better question. Why does this forum allow some commenters to “spew forth” anti-Yeshivish attitudes and content while calling itself “Yeshivah World News”? I am not a fan of ‘ujm’ or ‘somejew’ type screeds, but at least this isn’t “Zionist World News”, so their comments don’t directly contradict the stated purpose of the site. Some of the anti-Chareidi comments I have seen here would be offensive to many ‘Traditional’ non-Chareidi Israelis…

AAQ said – Those who start immediately arguing about different matzav are right of course, but you need first to accept Moshe’s argument of responsibility for your brothers whatever other issues are out there.

So come here and join. We’re waiting for you… If you really believe what you say, then why is living in America a bigger היתר to ‘shirk responsibility’ than concern about real Halacha and Hashkafa issues is? If this is a כלל ישראל issue, so why are you (and all the other big talkers in America) less obligated than the boys who happen to live here?

LOL. The IDF isn’t Moshe Rabbeinu’s army. Not by a long shot.

yechiell:
Zionism is diametrically opposed to the Torah and Judaism. That is a simple fact.
A much better question, then, would be why this site allows “Religious Zionist” idolaters to spew their idolatry. After all, this site calls itself Yeshiva World News, not Mizrachi World News.

Chazit35

Rabbi Akiva brought in the Medarash brought by Rashi on Chumash argues on you..:

ספרי במדבר פרשת מטות פיסקא קנז (והובא ברש”י) על הפסוק (במדבר לא, ד) אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. “רבי עקיבא אומר אלף למטה אלף למטה שנים עשר אלף מה תלמוד לומר לכל מטות ישראל תשלחו לצבא להביא את שבטו של לוי”

David,
I’ve asked this question before. If the US reinstated a draft, how would you evade ? Canada? With regard to Israel, you can’t have it both ways. If it’s not a Jewish government, you can’t
refuse to serve if drafted by claiming a status of sitting and learning

AJ: The US army has offered conscientious objective status to not joining the army as well as religious seminary exemptions. Even at time of war, such as during Vietnam.

@SQUARE_ROOT according to that if a country attacks America or wherever you live you should go sign up for the army

HaKatan > Obviously, they all live under whatever conditions the Zionist invaders provide, whether that is the Iron Dome or anything else.

I have an idea for you to demonstrate your principles. Iron Dome’s munitions are expensive – and Arrow (against larger missiles) are even more expensive.
So, the way system works – it evaluates where the missile is flying and if that area is empty, then no interceptors are sent out. So, you can simply make an agreement with the Tzahal that your areas should be considered a midbar (as Chazon Ish said) and not requiring protection by Iron Dome. You can post signs on the streets – under divine protection, no iron dome.

> and let them work like in every normal country

work a good start, I am glad we are coming to a common point. But draft is also a normal thing. US had draft after to the 1970s, and Jews were drafted, although college students had deferral. I don’t know whether BMG qualified. Did it? Is Tzahal kashrus below the standard of US Army?

We are not guided by G-d directly from a prophet so you can’t say oh this is what G-d wants and fallow it without thinking so I wouldn’t put it in the same category simply cuz the circumstances are different. I think tho each person needs to ask himself what G-d wants from him and what he is called to do maybe in that sense it would be similar

It’s a general rule in Shas, that whenever a special פסוק or דרשה is necessary, it is to teach an EXCEPTION, not the normative rule.

The US has draft deferrals, including during war time such as Vietnam, for religious seminary students as well as for general conscientious objectors.

AAQ:
Again, “having a draft is not a normal thing, at least not in most of the world.”, regardless of “documentation”.
The rest of your post is incomprehensible.

Yaakov Yosef:

You have taken ONE side that claims a huge chiddush with little support.
Below is an essay proving exactly the opposite.
Regardless, the entire discussion would only apply to a BIOLOGICAL LEVI, any applying of Levi status and priviliges to NON BIOLOGICAL LEVIIM is a total FABRICATION with no source at all. ANY NON BIOLGICAL LEVI WHO EATS TRUMA OR MAASER NO MATTER HOW MUSH TORAH HE LEARNS VIOLATES TORAH COMMANDMENTS.

כתב הרמב”ם שם:

[י] כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען, וכן הן מוזהרין שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים, שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל.

[יא] יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם, אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותן הארצות ובביזתן ככל ישראל.

[יב] ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה’ לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה’ חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.

[יג] ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו לדעה את ה’ והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה”ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע”ה אומר ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.

א. שאלות וקושיות על דברי הרמב”ם
דברי הרמב”ם מוקשים, ויש לשאול כמה שאלות על דבריו:

1) מאיזו מלחמה פוטר הרמב”ם את שבט לוי? אם הכוונה היא למלחמת מצווה, הרי הרמב”ם עצמו הורה בהלכות מלכים (פ”ז ה”ד):

במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה, במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

והרמב”ם הגדיר (שם, פ”ה ה”א):

…ואי זו היא מלחמת מצוה, זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם… מלחמת הרשות היא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

משמע שלמלחמת מצווה, כולל מלחמת כיבוש הארץ – הכול יוצאים והכול חייבים בה, אפילו חתן לאחר חופתו, שהתורה פטרה אותו ממלחמת רשות: ‘נקי יהיה לביתו שנה אחת’. גם הוא חייב לצאת למלחמת מצווה. אם כך הדבר, הרי דומה שקל וחומר הדבר ביחס לשבט לוי, שלגביו לא מצינו שהתורה פטרה אותו במפורש מאיזו מלחמה שהיא, וודאי שבמלחמת מצווה גם הוא חייב.

ואם את נפשך לומר שכוונת הרמב”ם אינה אלא למלחמת רשות, שממנה, ורק ממנה, אכן בני שבט לוי פטורים, דבר זה קשה מאוד לאמירה, לפי שלשון הרמב”ם וסגנונו מורים בעליל ששבט לוי שותף גם למלחמה זו. כך מצינו ברמב”ם (שם, פ”ז ה”ח):

המחזיר את גרושתו, והמארס אשה האסורה עליו, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, אינו חוזר.

וכן כתב הרמב”ם במקום אחר (שם, פ”ח ה”א):

חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו”ם ויכבשום וישבו מהן, מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר… וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו… הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה…

כלומר בהלכות אלה מוזכרים כהנים והלכותיהם: כהן גדול ואלמנה, כהן הדיוט וגרושה וחלוצה, וכן כהן ביפת תואר. והנה על כורחך המדובר כאן הוא במלחמת רשות, שהרי דין החוזרים מהמלחמה קיים רק במלחמת רשות, וכן ההיתר לבעול אשת יפת תואר נאמר בעיקרו במלחמת רשות,[2] ובכל זאת כתוב מפורשות שהכהנים לוקחים בה חלק! אלא שאם כך הדבר, ולפי הרמב”ם שבט לוי אכן יוצא למלחמת מצווה ולמלחמת רשות כאחד, יש להבין את האמור בסוף הלכות שמיטה, וצוטט לעיל: מאיזו מלחמה הרמב”ם כן פוטר אותו? ובאמת ראיתי שהובא בשם הגרי”ז סולובייצ’יק שכך הוא מקשה, ואף נשאר בצ”ע.

2) בהלכה י”ב (הל’ שמטו”י שם) רואים שהטעם ששבט לוי פטור ממלחמה ואינו מקבל נחלה וביזה הוא ששבט זה הובדל לעבוד את ה’. בשל כך שבט זה אינו שייך, ככלל באופן גורף, לעניינים חומריים אלא רק להיבטים רוחניים. לעומת זאת מהלכה י”א עולה שבחו”ל הוא דווקא מקבל נחלה וביזה, משמע שעקרונית הוא כן שייך גם לעניינים חומריים כולל יציאה למלחמה!

3) מדוע הביא הרמב”ם הלכה זו של פטור שבט לוי ממלחמה בהלכות שמיטה ויובל, ולא בהלכות מלכים ומלחמותיהם?

4) בהלכות מלכים (פ”ז, ה”ג) מציין הרמב”ם את דברי משוח המלחמה: ‘מי האיש אשר בנה בית חדש וגו”, והוא מונה ומפרט את כלל הפטורים. מדוע במסגרת זו הרמב”ם כלל אינו מזכיר את פטור שבט לוי, שאינו נמנה ומוזכר בין הפטורים מעורכי המלחמה?

ב. יישוב השאלות והסתירות בדברי הרמב”ם
בספר ‘שבת הארץ עם תוספת שבת’ על הלכות שמיטה ויובל, בהוצאת מכון התורה והארץ (פי”ג הי”ב), מובא לקט של תשובות שניתנו לקושיות הנ”ל. נבחן אותן אחת אחת.[3]

יש להבחין בין מלחמת מצווה לבין מלחמת רשות. במלחמת מצווה הכול יוצאים, ולא נפטרו בני שבט לוי אלא ממלחמת רשות. כך כתבו הרב יוסף אלקלעי בספר ‘אמר יוסף’, בספר ‘חבלים בנעימים’ ובספר אבני חפץ’.[4] ואולם הדברים קשים, שכן ראינו לעיל בדברי הרמב”ם שגם במלחמת הרשות הכהנים חייבים![5]
בספר ‘אבני חפץ'[6] כתב לדעת המרדכי שיש להבחין בין כהנים לבין לוויים. הכהנים אכן פטורים, וזאת בשל חשש מטומאת מת, אבל הלוויים, שאינם אסורים בטומאת מת, אכן חייבים בהשתתפות בכל המלחמות. ועוד הוסיף שם שכהן משוח מלחמה היה חוזר לביתו לאחר סיים לומר את דבריו. ואולם הבחנה חדשנית זו שבין כהנים ללוויים קשה, וזאת בשל כמה וכמה טעמים.
א) לא מצאנו כל מקור לחלוקה כזו בין כהנים ללוויים במלחמה, גם לא בדברי המרדכי ששימשו לו בסיס.

ב) יתרה מזו, מפורשות מצינו בדברי ראשונים שכהן – ולא רק לוי – שותף למלחמה. כך כתב רש”י (נזיר מז ע”ב): ‘והתניא משוח מלחמה קודם לסגן… דתלו ביה רבים – דעביד מלחמה בשביל רבים’. כך מובא גם בתוספות הרא”ש (הוריות יג ע”א):

איבעיא להו לענין טומאה סגן ומשוח מלחמה איזה מהן קודם… דפשיטא ליה דלהחיותו משוח מלחמה קודם לפי שהוא ראש ערכי המלחמה וחיי ישראל תלוין בו.

כלומר, הן לרש”י הן לתוספות הרא”ש, כהן משוח מלחמה נלחם. וכך כתב גם הרד”ק (שמואל ב, כג):

ואעפ”י שהיה בניהו כהן ואסור להטמא למתים, להילחם באויבי ה’ הוא מצוה. כשצוה הקדוש ברוך הוא להלחם בשבעה גוים ובשאר האומות המיצרות לישראל לא חלק בין כהנים לישראל, וכן צוה להיות כהן משוח מלחמה ולהיכנס עם ישראל למלחמה. והנה פנחס טמא עצמו למצוה כשהרג זמרי וכזבי וכן הלך למלחמת מדין עם ישראל.

כלומר גם כהנים נלחמים, וזאת אף אם הדבר כרוך בהיטמאות למתים.

ג) במלחמות ישראל הכהנים הם שהיו נושאים את הארון כחלוצים לפני המחנה – כך אצל יהושע בכיבוש הארץ[7] וגם בתקופות מאוחרות יותר,[8] ולא חששו לטומאת מת.[9]

ד) מלחמה היא גדר של פיקוח נפש אשר דוחה את כל המצוות שבתורה (פרט לג’ העבירות החמורות), כולל טומאת כהן למת. הדבר אמור הן ביחס למלחמת מצווה הן ביחס למלחמת רשות, שלאחר שנכנסו אליה היא יכולה להפוך למלחמת מצווה.

יש שרוצים לפטור את שבט לוי ממלחמה בהסתמך על דברי הספרי (במדבר לא פיסקה ה):
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא… מה ת”ל לכל מטות ישראל תשלחו לצבא, להביא את שבטו של לוי.

ובהקשר לכך כתב ר’ דוד פרדו ב’פירוש ספרי דבי רב’ (פרשת מטות, פיסקה קנז):[10]

אלף למטה – כלומר אלף לכל שבט ושבט, והא דכתיב לכל מטות ישראל, נדרש כפני עצמו להביא שבט לוי, דאע”ג דבשאר המלחמות נראה דלא היו הולכין וכדאשכחן נמי גבי מרגלים, והטעם כמ”ש הרמב”ם ריש פ”ג מהלכות כלי מקדש דמצות עשה להיות הלוים פנויים ומוכנים לעבודת המקדש, מ”מ במלחמת מדין לנקום נקמת ה’ נתחייבו גם הם.

וכתב בשו”ת יד אפרים (סי’ יא), שמדברי הספרי ‘לרבות שבט לוי’ יש ראיה דשבט לוי לא השתתף במלחמה על ארץ ישראל, שכן אם נאמר שהלוויים משתתפים במלחמה אף בכיבוש הארץ ככל ישראל, למה לנו ריבוי מיוחד במדיין: ‘אלף למטה לכל מטות ישראל, להביא שבט לוי’. ויש להקשות על כך כמה קושיות:

א) דבריהם סותרים את דברי הרמב”ם לעיל, מהם עלה ששבט לוי דווקא משתתף במלחמת מצווה, כולל כיבוש הארץ.[11]

ב) קיימת לספרי זה גרסה הפוכה: ‘לכל מטות ישראל תשלחו לצבא להוציא את שבטו של לוי’ – כך גרס הגר”א. לפי גרסה זו הרי היוצרות מתהפכים: בשאר המלחמות (לפחות במלחמת מצווה) שבט לוי כן נלחם. זאת ועוד, גם לאותם שגורסים ‘להביא’, ניתן להסביר שהדבר נאמר נגד הוה אמינא שיכולה הייתה להיאמר, שמכיוון שמלחמת מדיין אינה מלחמת מצווה ‘רגילה’ כהגדרתה ברמב”ם[12] אלא ‘מלחמת נקמה’,[13] אולי שם היה מקום דווקא לפטור את הלוויים, ולכך היה צורך להדגיש שגם הם חייבים. ברם, פשיטא שבמלחמת מצווה רגילה הם חייבים.

נכון הוא שדעת אברבנאל (במדבר לא) היא ששבט לוי לא השתתף במלחמת מדיין, וכדבריו:

והנה לא הלך עמהם איש משבט לוי, לפי שהם לא היו יוצאים בצבא ולא היו נוחלים בארץ וגם לא בשלל המלחמה. והנה שלח עמהם לשר הצבא את פנחס שהיה צורר את המדיינים, כי לא רצה משה לעשות את המלחמה הזאת בעצמו.

אלא שדברי האברבנאל קשים מכמה סיבות:

א) דבריו אינם מתיישבים, לכאורה, עם הספרי, וזאת לפי שתי הגרסאות. זאת משום שאם הוא גורס בספרי ‘להביא’ את שבט לוי, אזי משמע שכל שבט לוי נלחם במדיין ולא רק פנחס; ואם הוא גורס ‘להוציא’ את שבט לוי, משמע ששבט לוי נלחם בכל מלחמות ישראל פרט למלחמת מדיין. כך או כך, הספרי מהווה ראיה לסתור לאברבנאל.

ב) אברבנאל סותר עצמו, לכאורה, מיניה וביה. תחילה כתב ששבט לוי לא השתתף במלחמת מדיין, ומיד אח”כ כתב שפנחס שהיה משבט לוי לקח חלק במלחמה! ומה שביאר שמשה לא רצה לעשות מלחמה לבד, זאת מניין לו? וגם אם כך הדבר, מניין לו שטעם כזה מתיר לו לחרוג מההלכה ולגייס את שבט לוי למלחמה? ואם תאמר שהיה זה בגדר פיקוח נפש, הרי בכוחו של גדר זה להתיר לגייס את כל שבט לוי ולא רק את פנחס. סוף דבר, נכון שכך כתב אברבנאל, ואולם משנתו קשה עד למאוד.

ב’משנת יעבץ'[14] כתב שבני לוי פטורים ממלחמות המוטלות על הציבור, אבל הם אינם פטורים ממלחמות שנובעות מהנהגת המלך. לכן בכל מקום שאין מלך (או מלוכה השקולה הלכתית למלך), אינם יוצאים למלחמה. ויש לדחות את דבריו:
א) דבריו סותרים את דברי הרמב”ם לעיל, ש’הכל’, כולל שבט לוי, יוצאים למלחמת מצווה – שכמובן מוטלת על הציבור.

ב) מה המקור לחדש שישנו עוד סוג של מלחמה, ועליו לא שמענו, שבו יש היתר גורף למלך לצאת למלחמה, וזאת שלא עפ”י כללי התורה וסייגיה?[15]

בספר ‘עמק הנצי”ב'[16] כתב שאמנם נכון הוא ששבט לוי לא היה יוצא להילחם, אבל הוא היה מספק לחם ומים ללוחמים. אלא שעל מענה זה נראה להעיר:
א) זאת מניין לו? אמנם מצאנו שמי שאירס אישה ולא לקחה וכו’ פטור מיציאה למלחמה ובה בעת הוא חייב לספק מים ומזון לחיילים, אך לעומתו מי שנשא אישה פטור לגמרי, גם מאספקת מזון ללוחמים, וא”כ מניין לו שדינו של לוי הוא כמי שרק אירס אישה ולא כמי שכבר נשאה?

ב) דבריו ששבט לוי לא היה יוצא להילחם כלל סותרים, כאמור לעיל, את דברי הרמב”ם ששבט לוי היה יוצא למלחמות חובה ורשות כאחד.

רמי”ל זק”ש כתב בקונטרס ‘נרות שבת'[17] ששבט לוי פטור ממלחמת כיבוש הארץ משום שאין לו נחלה וביזה בארץ ישראל, אבל בשאר מלחמות גם שבט לוי חייב. לכאורה נראה שגישה זו תואמת להפליא את לשון הרמב”ם עצמו, בהלכות שמיטה ויובל הנ”ל, הלכה יב:
…לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם…

כלומר הרמב”ם כורך נחלה, ביזה ומלחמה בחדא מחתא. אלא שלגישה זו, לשון הרמב”ם קשה:

א) בהלכה י (שם) כתב הרמב”ם כי ‘כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען, וכן הן מוזהרין שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים…’. הרמב”ם היה אמור להוסיף לכך: וכן מוזהרים שלא ליטול חלק במלחמה. כמו כן בהלכה יב: ‘ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה’, היה אמור להוסיף: ובמצוות כיבוש הארץ עם אחיו וכו’!

ב) בהלכות מלכים (פ”ז ה”ד) הרמב”ם מחייב את הכול ביציאה למלחמת מצווה, כולל שבט לוי, והוא מונה (שם פ”ה ה”א) גם את מלחמת כיבוש הארץ!

ג) מה הטעם לחלק בין מלחמת כיבוש הארץ לשאר מלחמות? אם טעמו של הרמב”ם לפטור את שבט לוי הוא מפני שהובדל לעבוד את ה’ (הלכה יב), הרי טעם זה תקף לכל המלחמות, א”כ כיצד הרמב”ם (הלכה יא) מתיר להם נחלה וביזה בחו”ל, ומסתבר כדלעיל גם לערוך מלחמה?

ניתן לתרץ שמכיוון שהטעם של פטור שבט לוי ממלחמה הוא שהשבט הובדל לעבודת ה’ וכו’, כל מי שמבדיל עצמו הלכה למעשה והוא קודש לה’, הוא הוא הפטור ממלחמה. לעומת זאת מי שלא מבדיל עצמו משאר העם, הרי שגם אם הוא מיוחס לשבט לוי, הוא כן חייב במלחמה, ועליו נאמרו הדינים של אלו שאינם חוזרים מעורכי המלחמה ודין אשת יפת תואר. ברם, גם ביאור זה קשה, לפי שאם מקור הפטור ממלחמה הוא האיסור בקבלת נחלה וביזה, הרי ששם אין הדבר תלוי ברצון כלל, ומניין הקביעה שבמלחמה הדבר תלוי בו? ואם תאמר שהתורה היא שהבדילה בין איסור נחלה וביזה לבין דין מלחמה, א”כ מה המקור לכך שאם הוא מבדיל עצמו וכו’ הוא פטור ממלחמה?

הרב חיים קנייבסקי כתב בספרו ‘דרך אמונה’ (הל’ שמטו”י פי”ג הי”ב) שאמנם נכון הוא שהכהנים פטורים ממלחמה, אבל הם רשאים להתנדב, וזאת בניגוד למי ש’בנה בית ולא חנכו’ שאסור לו אפילו להתנדב. ברם, גם על דבריו יש לשאול:
א) כיצד הוא יסביר את דברי הרמב”ם לעיל המחייבים את כולם, כולל שבט לוי, לצאת למלחמת מצווה?

ב) הוא רוצה להוכיח שמתוך שהתורה חייבה את שבט לוי במלחמת מדיין, סימן שבשאר המלחמות היא פטרה אותו. הוכחה זו כבר הובאה לעיל (סעיף ג2) ונדחתה.

ג) מניין לו שדבר זה תלוי ברצונם, הרי לקיחת ביזה ונחלה אינה תלויה ברצון הלוויים, א”כ ממה נפשך: אם הפטור ממלחמה נלמד מאיסור ביזה ונחלה, הרי שם אין הדבר תלוי בהם וממילא גם היציאה למלחמה אינה תלויה בהם, ואם אין זה נלמד משם, מניין ששבט לוי פטור ממלחמה? ולומר שהמקור הוא מלחמת מדיין – קשה, כאמור לעיל.

ד) כבר הוכחנו לעיל שאין הדבר יכול להיות תלוי ברצונם של הלוויים.

בשם הגרי”ז סולובייצ’יק מובא שעקרונית בני לוי חייבים במלחמה, אלא שמעשית הם יוצאים מאוחר יותר ורק אם צריכים להם. דבריו אלה אכן נראים נכוחים, שהרי במלחמת מצווה, גם ביחס לשאר האנשים החייבים במלחמה, כמו כלה מחופתה וכדו’, אין הכוונה שכולם יוצאים מיד לשדה הקרב, שהרי צריך לדאוג גם לעורף: לנשים, לילדים, לזקנים ועוד. מתקבל על הדעת שלוקחים אנשים למלחמה לפי סדרי העדיפויות והצרכים. מסתבר שגם את הלוויים, משרתי השם, לא גייסו ראשונים לקרב. עם זאת שעה שהיו צריכים אותם, היו לוקחים אותם כמו שלוקחים במצב כזה כל אחד מישראל. ייתכן שלזה כיוון הרמב”ם באומרו בצורה מדוקדקת ש’אינם עורכים מלחמה כשאר ישראל’ – הרי אם רצה להגיד שאינם עורכים מלחמה ככלל, באופן גורף, היה כותב ‘ואינם עורכים מלחמה כלל’. כדבריו ניתן להוכיח מדברי התוספות (מגילה ג ע”א):
אמש בטלתם תמיד של בין הערבים – קשה אמאי בטלוהו בשלמא תלמוד תורה בטלו לפי שהיו צרים על העיר כל ישראל אבל הכהנים אמאי לא היו מקריבים התמיד. וי”ל לפי שהארון לא היה במקומו כדאמר פרק הדר (עירובין סג ע”ב) והכהנים נושאין את הארון…

רואים כאן בעליל שלא גייסו לכתחילה לצבא את כלל הכהנים, אלא רק את אלו שנזקקו להם לשאת את הארון.

הראי”ה קוק, כתב ב’שבת הארץ’ (פי”ג הי”ב):
ונראה שאע”פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה היינו לעשות מלחמה פרטית, כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה, אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה מחוייבים גם הם לצאת ומלחמה של כלל ישראל, זאת היא גם כן עבודת ד’ שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ד’ הוא שייך לה יותר משאר כל העם.

לדעת הרב קוק, שבט לוי חייב בכל מלחמה ציבורית, רשות ומצווה כאחד. הפטור היחידי הוא ממלחמה פרטית. אדרבה, לכתחילה לוקחים את הלוויים למלחמה ציבורית, שכן הם היותר מיוחדים לעבודת ה’. וכן מצינו שבמלחמת רשות יוצאים הצדיקים היותר גדולים, שהרי כל היראים מעבירות שבידם חוזרים מעורכי המלחמה. המקור לחלק בין מלחמה כללית למלחמה פרטית נמצא ברמב”ם תרומות (פ”א ה”ב):

ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא הארצות שכובש אותן מלך ישראל או שופט או נביא מדעת רוב ישראל וזה הוא הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא ארץ ישראל כדי שינהגו בו כל המצות.

הרמב”ם מחדש שישנם שני סוגים של מלחמות, כללית ופרטית. א) מלחמה כללית, שעם ישראל נלחם וכובש מדעת כלל ישראל, וזה נקרא כיבוש רבים, המחיל על מקומות אלו שם א”י על כל המשתמע מכך. ב) מלחמה פרטית, ששבט נלחם מדעתו, שם אין חל שם א”י על אותם מקומות שנכבשו. את אותה הבחנה שבין מלחמה כללית למלחמה פרטית החיל הרב קוק לענייננו. במלחמה של כלל ישראל, שהיא המלחמה היותר משמעותית, לא רק ששבט לוי חייב, אלא הוא מהראשונים היוצאים למלחמה. לעומת זאת במלחמה פרטית הוא אינו נוטל חלק.

סיכום
מכל האמור עולה ששני ביאורים נשארו בעינם וללא קושי משמעותי: זה של הגרי”ז סולובייצ’יק וזה של הראי”ה קוק. לדעת שניהם, שבט לוי חייב במלחמות מצווה ורשות כאחד. עם זאת קיים הבדל ביניהם: לגרי”ז סולובייצ’יק בכל מלחמה ישנם סדרי עדיפויות, ולכן את שבט לוי מגייסים לבסוף. לעומת זאת לדעת הראי”ה קוק את שבט לוי היו מגייסים דווקא ראשונים.[18] לאור זאת ניתן ליישב את כל הקשיים שהועלו במשנת הרמב”ם:

א) אין כל סתירה בדברי הרמב”ם. אכן גם הלוויים חייבים במלחמות מצווה ורשות, ומה שכתוב שאינם עורכים מלחמה, לגרי”ז הכוונה שמגייסים אותם אחרונים ורק כאשר הם נצרכים, ולרב קוק הם פטורים ממלחמה פרטית, שבטית וכדו’, אך הם חייבים במלחמות הציבור.

ב) כהנים אכן נלחמים במלחמת הרשות, והמקורות שכך כתבו מתפרשים כפשוטם.

ג) ברור מדוע הרמב”ם מביא את פטור הלוויים ממלחמה בהלכות שמיטה ויובל ולא בהלכות מלכים. הדבר נובע מכך שבהלכות מלכים הוא עוסק במלחמות חובה ורשות, בהן הלוויים אכן אינם פטורים אלא חייבים, ולכן ברור שאין כל מקום לציין את מצב הפטור. כך גם ברור מדוע הלוויים אינם נזכרים בין החוזרים מעורכי המלחמה בשל היותם לוויים, כי אכן אמת הדבר, הם חייבים במלחמה.

ד) ומה ששאלנו, שאם הטעם לפטור את הלוויים מנחלה וביזה הוא בשל היותם קודש לה’, אזי מדוע הם זוכים בכל זה בכיבוש מחוץ לא”י, וכי שם אינם ממשיכים להיות קודש? נראה לומר שכאן מדובר על תפקיד קודש המיוחד להם בענייני ארץ הקודש. כשם שכל יחיד מישראל מצווה לכבוש את הארץ וליישבה בפועל בתחומים המעשיים, כך הלוויים נתחייבו לעשות כן בצד הרוחני, הן בהרבצת תורה לרבים (‘כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו’ וכו’), הן בעבודת הקודש בבית המקדש וכו’. וכן מצינו בספרי (במדבר קרח פיסקא קיט):

ויאמר ה’ אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל… ויאמר ה’ אל אהרן בארצם לא תנחל בשעת חילוק הארץ וחלק לא יהיה לך בתוכם בביזה. אני חלקך ונחלתך – על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה.

לעומת זאת ביחס לכל מה שאינו שייך וקשור לא”י, הלוויים זוכים ופועלים ככלל ישראל.

לאור כל זה ברור המשך דברי הרמב”ם (הלכות שמיטה ויובל, שם הי”ג): ‘ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו…’ – אנשי קודש אלו חייבים במלחמה למצער ככל איש ישראל.

@AAQ – Yes, exactly.

DuvidF – Shkoyach Reb Noach, so, if you like, erase point #5. That is the least relevant of the issues I raised, since I was in fact referring to ‘biological’ Kohanim and Leviim. I deliberately didn’t raise the issue of drafting תלמידי חכמים or צורבא מרבנן, to avoid endless debate on who qualifies for those terms. (That there is a prohibition on drafting תלמידי חכמים is quite clear, but not necessary or even relevant for our purposes.) The main problem with the IDF is גילוי עריות, along with a host of other issues, which are issues even for ‘Dati’ soldiers, of whom approximately 20% go OTD, (down from 50% decades ago…), but their leaders ‘religious’ devotion to the Medinah and the IDF overrides these concerns.

ZSK said – Charedim are not conscientious objectors, nor are they “religious seminary students”. No, they’re draft dodgers, they know it and everyone else does as well.

A ‘conscientious objector’ in the Western legal sense is usually someone opposed to the entire concept of war for religious or ideological reasons. Chareidi opposition to serving in the IDF is clearly based on religious and ideological reasons, whether you agree with them or not. If living the Chareidi lifestyle is so easy, and it’s worth it just to get out of the pesky draft (for laziness’s sake of course, no ideology to see here…), so why don’t the RZ and Chilonim join Chareidi Yeshivos and live the good life? אלא מאי, you know yourself that what you are saying is nonsense, and the whole Chareidi position isn’t ‘worth it’ from any point of view other than religious/ideological, except that you strongly disagree with their ideology, so TO YOUR MIND they are ‘draft dodgers’, even though if you want to be honest with yourself you have to admit that בגשמיות it would be much easier for them to just ‘go with the flow’ RZ style (as some weaker ones do, that actually is the exception that proves the rule.)

AAQ said – Right, so according to shitato: every charedi needs to register with the draft first and then bring proofs of their exemption.

That’s exactly what they do… You should familiarize yourself with the subject more if you really want to weigh in with an opinion. Why you would need to have an opinion altogether when you live in חוץ לארץ is a different שאלה, one that I have yet to hear a satisfactory answer to…

For everyone, pro-Medinah and anti:

1. Chareidi opposition to service in the IDF in its present form doesn’t have anything to do with ‘Zionism’. It is primarily due to והיה מחניך קדוש (the basis of a ‘Jewish Army’), and even honest RZ admit that is true.

2. Any meaningful efforts to change the IDF to an extent that would genuinely meet Chareidi standards are impossible without total reform of the judicial junta dictatorship that de facto controls Israel, as well as undoing the last 30 years of legislative and judicial precedents WRT ‘gender integration’. This might actually happen when Chareidim eventually become a majority of the population.

3. Whatever course Chareidi Jewry takes will be charted by גדולי ישראל, who know better than me and you. Those who think they know better will anyway do what they want. (No need to roll out the rusty old tropes about the Holocaust and the Medinah and yadda yadda. You can do what you want without being מתרץ yourself to me or the lamppost.) Hashem will do what He wants. Far enough forward it will be clear in hindsight who was right. ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום

@YYA:

1) The Knesset passed a law that everyone, including Charedim, needs to serve. That should be the end of it. The HCJ had no business declaring the law unconstitutional and sending it back to the Knesset for more pointless debate.

2) Per your definition, Charedim do not qualify as “conscientious objectors” since they aren’t opposed to the concept of war. If they were the majority, post-October 7th they would have waged war per Halacha and the war would have ended far sooner. They don’t want to serve on ideological grounds that to the non-Charedi majority boils down to cultural preservation, not opposition to the concept of war.

3) Like you said, the objection is based on והיה מחניך קדוש (Not “Shmad”). I don’t disagree with this and I’ve said so on more than one occasion on this forum. However, I do not consider such a good enough reason for Charedi and RZ men to not serve (women shouldn’t be serving in any combat capacity, period, if at all). I believe and think that rather than constantly threatening to bring down governments and cause elections because the Gerrer Rebbe is specifically trying to prevent his grandson from being drafted, the Charedi leadership should be making real attempts to work with the IDF to make service possible rather than shutting down all attempts with nary a second thought. Compromise is absolutely necessary.

4) It is patently obvious that the entire situation is a problem (putting it very mildly) because the entire government needs fundamental reform – our current AG, the HCJ and the so-called anti-reform protests (actually just expanded “We hate Bibi” protests from the Covid-19 era) – are prime examples of the problem. I don’t believe there is need to undo everything the Knesset and HCJ has done.

5) I have never said that the Charedi lifestyle is easy. My belief: Let Charedi men do basic training, then get jobs and do a week or two of Miluim here and there. The Batei Midrash may empty out to some degree, but those who are actually dedicated to learning and not wasting their time hanging around stores in Bnei Brak (where I lived for 7 years and saw this daily) will remain and should receive a government stipend at a level minimally equal to a freshman MK or Dayan.

6) You’re overlooking the power politics at play here – specifically the power Shas and the Gerrer Rebbe hold (I read the Hebrew language Charedi press), as well as the power Roshei Yeshiva have when they tell בחורי ישיבה to completely ignore draft notices and not show up to present the relevant paperwork for getting their exemption.

7) The majority of those who go OTD while in the IDF wanted to do so already. IDF service was the way out.

8) Obviously, I disagree with their position. I don’t deny it and have never denied it.

9) As an aside: The draft dodgers in Ramat Aviv Gimmel, Ramat HaSharon, Hod HaSharon, Ramat Efal, etc. who get out of service thanks to their parents bribing psychiatrists to diagnose their kids with mental disorders should be thrown in jail just like Charedim who don’t show up to get their exemptions. And their parents? Prosecute them, fine them and/or put them in jail.

Also: people in חו״ל can have opinions about these issues. Whether they are relevant or not is a different issue altogether.

Moshe Rabbeinu was not the only Biblical prophet
who criticized Jews for not fighting for the Land of Israel.

__________________________________________
In Tanach, Sefer Shoftim, [the Book of Judges] chapter 5,
the Prophetess Deborah [Devorah HaNeviyah],
sings a Divinely-inspired song.

In chapter 5, verses 12 to 16, the Prophetess Deborah
publicly praises those Jews who fought against the enemies of Israel.

Then she publicly REBUKES those Jews who
did NOT join the fight against the enemies of Israel.

__________________________________________
In Tanach, in Sefer Shmuel Aleph, chapter 18, verse 7,
we see Shaul HaMelech and the General of Shaul’s Army,
David ben Yishai. (This was before David became King.)

They are both returning home from recent victory in war.

We see the Jewish women publicly praising both of them:

“SHAUL HAS SLAIN HIS THOUSANDS AND
DAVID [HAS SLAIN] HIS TENS OF THOUSANDS.”

PERSONAL NOTE:

From this we see that the soldiers who fight our enemies
deserve to be publicly praised and thanked.

__________________________________________
Tanach, Nechemiah, chapter 4, verse 8:

“And I looked, and rose up, and said unto the nobles,
and to the rulers, and to the rest of the people:

‘Be not afraid of them!
Remember HaShem, who is great and awesome,
and FIGHT FOR YOUR BROTHERS, your sons
and your daughters, your wives and your houses!’”

______________________________________________________________
Babylonian Talmud, tractate Sanhedrin, page 72A:

“If you see someone coming to kill you, then arise and kill him first.”

PERSONAL COMMENT:

In our time, Hamas and Hezbollah are coming to kill us.
For Jews to arise and kill them first is not merely permitted,
it is required by Torah Law.